אלוף הטניס האגדי, האמריקאי ג'ימי קונורס, טען בעבר כי לצד המנטלי השפעה של 90% מההצלחה על מגרשי הטניס. בין אם נסכים לדעתו של קונורס לגבי מידת ההשפעה המנטלית על הצלחות בטניס ובין אם לאו, הרי לא נוכל להתעלם ממחקרים רבים אשר בחנו לאורך השנים את הקשר בין רמת החוסן המנטלי של שחקניות ושחקנים לבין רמת הישגיהם. המעניין בהקשר זה, הוא מחקרים אשר בחנו את מידת השפעת המוטיבציה להישגים על ביצועי הטניס אצל שחקניות ושחקנים צעירים, שעדיין לא הגיעו להצלחות ממשיות בקריירת הטניס שלהם.
לפני שנצלול לממצאי המחקרים, נבהיר כי על-פי מומחים מוטיבציה הישגית הינה תכונה פסיכולוגית אשר נרכשת במשך זמן ממושך ולא, להבדיל, באופן נקודתי (כמו למשל במהלך תחרות מסוימת). היא מתבטאת לעתים קרובות בנחישות ובשאיפה אופטימליות דווקא במצבים קשים ומורכבים. לכן, ספורטאיות וספורטאים שמזוהים עם מנות גדושות של מוטיבציה יוכלו להגיע לרמות הגבוהות ביותר בטניס גם אם התוצאות שלהם בגיל צעיר לא היו תמיד הכי טובות. כל זאת, כמובן, בנוסף לכישרון האישי, שרק מחכה להתפרץ על המגרש, כאמור "בגיבוי" המוטיבציה המוטבעת באישיות הטניסאי או הטניסאית.
כך לדוגמה, מחקר מרתק שנערך באירופה בקרב שחקניות ושחקני טניס צעירים עד לגיל 12 ועד לגיל 14. משתתפי המחקר נדרשו לענות על שאלון מדידה ביחס למוטיבציה ההישגית שלהם. השאלון כלל עשרות שאלות, בהן מידת שאיפתם, היכולת לדחות סיפוקים, אמונה עצמית, פרספקטיבה של זמן ועוד. בחלוף מספר שנים אימתו החוקרים את תוצאות השאלות עם שחקניות ושחקנים שהגיעו לדירוג WTA/ATP, לעומת כאלה שנשרו באמצע ולא הגיעו לקריירה מקצוענית. התוצאות הצביעו באופן מובהק, כי שחקניות ושחקנים אשר טיפסו מעלה בדירוג העולמי השתייכו לרוב לשלבים הגבוהים ביותר בסולם המוטיבציה. לכן, המוטיבציה ההישגית הגבוהה סייעה בפיתוח אותם שחקניות ושחקנים והייתה אחת הסיבות להתקדמותם.
מחקרים דומים שנערכו בארה"ב תמכו בהשפעה המהותית של המוטיבציה על ההישגיות בעולם הטניס. הם הוסיפו והעצימו את מאפייני האישיות ככוח מניע משמעותי להשגת הצלחות למול הימנעות מכישלונות. כאן ראוי שנתעכב מעט ונבין את ההבדל בין הרצון לנצח לבין החשש להפסיד. משמע: בעוד שבעלי מוטיבציה הישגית גבוהה בטוחים בעצמם וביכולתם גם לאחר הפסדים, הרי בעלי מוטיבציה הישגית נמוכה שואפים לרוב לנצח בכדי שלא להתמודד עם תחושת כישלון. תחושה זו במהלך משחק מוסיפה ופוגעת בביצועיהם על המגרש, כאשר בטווח הארוך היא עלולה להוביל לעצירת ההתפתחות המקצועית ולאיבוד הסיכוי לפרוץ קדימה.
נסכם ונאמר:
* מוטיבציה גבוהה להישגים היא גורם חשוב בהתפתחות טניסאי או טניסאית צעירים. השפעתה אף עולה עם הגיל, כאחד הגורמים החיוניים ביותר להשתלבות בטניס התחרותי.
* שחקניות ושחקנים אשר מגיעים להצלחות בטניס הם לרוב בעלי רמות גבוהות משמעותית של מוטיבציה להישגים.
* לצד המוטיבציה הגבוהה נדרשת עבודה קשה ומתמשכת לפיתוח הכישרון, מבלי לחשוש מהפסדים ומתוך הכרה בכישלון כחלק מהדרך להצלחה.
.