מארגן הטורניר קרייג טיילי חשף: "כמעט בלתי נתפס שמישהו מסוגל לעשות את מה שנובאק עשה עם פציעה כזאת. הוא יוצא דופן"
נובאק דג'וקוביץ' הוכיח מוקדם יותר השבוע איזה ספורטאי ענק הוא, כשגבר על סטפנוס ציציפאס בגמר אליפות אוסטרליה וזכה בתואר הגרנד סלאם ה-22 בקריירה. הוא השתווה לרפאל נדאל כשיאן כל הזמנים, ולא נראה שהוא מתכוון לעצור בקרוב.
כעת כבר קל לשכוח שהסרבי נאלץ לפרוש ממשחק הכנה מול דניל מדבדב, ימים ספורים לפני פתיחת הטורניר, בשל פציעה. לפרקים דג'וקוביץ' אכן לא נראה בריא במאה אחוז, מה שלא מנע ממנו לאבד מערכה אחת בלבד לכל אורך הטורניר.
כעת, מארגן אליפות אוסטרליה קרייג טיילי חושף את המציאות איתה נאלץ האלוף להתמודד – מציאות כמעט בלתי נתפסת, בהתחשב באיך שהטורניר הזה הסתיים. "אני ראיתי – היה לו קרע באורך שלושה ס"מ בשריר הירך האחורי", טען טיילי. "הרופאים יספרו לכם את האמת. אני חושב שהיו הרבה ספקולציות אם זה נכון או לא, כי זה כמעט בלתי נתפס שמישהו יכול לעשות מה שנובאק עשה עם פציעה כזאת, אבל הוא פשוט יוצא דופן".
טיילי הוסיף ואמר: "דג'וקוביץ' ממוקד בכל מה שהוא עושה, בכל דקה של היום. מה שהוא אוכל, מה שהוא שותה, מה שהוא עושה, איך שהוא עושה. אין שום נפילות מתח. לזכות עשר פעמים באליפות אוסטרליה, אני לא חושב שמישהו יהיה מסוגל לשחזר את זה".
במהלך האליפות, נשאל דג'וקוביץ' על ידי התקשורת במולדתו איך הוא מגיב לכל אותם אנשים שטוענים כי הפריז בחומרת הפציעה שלו. "מי שרוצה לפקפק, שיפקפק", אמר. "רק לגבי הפציעות שלי מרימים גבה. כששחקנים אחרים נפצעים הם קורבנות, אבל אצלי – זה כאילו אני מזייף. אני כבר רגיל לזה".
לאחר הזכייה, השמיע הסרבי דברים דומים. "כשעליתי ליציע התפרקתי שם מבחינה רגשית ופרצתי בבכי לצד אמא שלי ואחי כשחיבקתי אותם", אמר. "בגלל שעד לרגע לזה, לא הרשיתי לעצמי להיות מוסח מכל הדברים שמחוץ למגרש, או מכל מה שקרה עם הפציעה שלי… זה בקלות יכול היה להסיח את דעתי, לפגוע לי בריכוז, במשחק שלי. נדרש ממני מאמץ אדיר והשקעה של הרבה אנרגיות כדי להישאר נוכח, להישאר מרוכז, לקחת את זה בקור רוח, יום אחרי יום, ולראות לאן אני יכול להגיע".
מאמנו, גוראן איבניסביץ', הוסיף לאחר הזכייה: "אומר זאת כך: אני לא אומר ש-100 אחוז, אבל 97 אחוז מהשחקנים שמקבלים בשבת בלילה לפני הטורניר תוצאות כאלה של MRI, הולכים ישר למשרדי השופט ומודיעים על פרישה מהטורניר. אבל לא הוא. הוא נתן את כולו. וכל יום זה השתפר. לא ציפיתי לזה… בסדר, סיבוב אחד, או שניים, אבל אחרי זה כבר ממש פחדתי. אבל הוא המשיך והמשיך ובסוף זכה בטורניר… הוא נהיה יותר ויותר משוגע, אני יכול להגיד את זה. טירוף במובן חיובי, כמובן".