היי לכולם, מה נשמע? למי שמכיר ולמי שלא, אני בן זיני. היום אני זמר, כוכב רשת, השתתפתי בתוכנית "האח הגדול".
אני רוצה לפנות אליכם ולספר לכם את הסיפור שלי, מנקודת המבט שלי, איך התגלגלו הדברים, איך הגעתי למה שאני עושה היום בעצם.
נלך קצת אחורה, שבע-שמונה שנים אחורה. כל הילדות שלי עסקתי בספורט. התחלתי בתור שחיין תחרותי, התאמנתי בגבעת חיים איחוד בעמק חפר.
כשעברנו לדירה בתל אביב, לא מצאתי את עצמי. לא מצאתי קבוצה שמתאימה לי מבחינת שחייה. עשיתי את המעבר לספורט תחרותי: טניס.
זה איפה שאני נמצא עכשיו בעצם. גיליתי את המגרש, גיליתי את המחבט, התאהבתי בזה מהשנייה הראשונה.
התחלתי באופן מאוד חובבני, לא האמינו בי. לא חשבו שאני יכול להיות שחקן טניס גדול, החלטתי שאני רוצה להוכיח.
התחלתי בקאנטרי על יד הבית. שיחקתי שם בערך חצי שנה, ואז באתי למבחנים כאן – במרכז הטניס רמת השרון.
ראו אותי כמה מאמנים, ראו את הפוטנציאל, אבל חלקם אמרו שכבר מאוחר להתחיל עכשיו לשחק טניס ולהגיע לסבב, לדרגים הכי גבוהים בארץ.
החלטתי שאני לא מוותר, שאני מתחיל להתאמן פה בקבוצה שהיא בינונית. התאמנתי שם בערך חצי שנה, עליתי ברמה, השתפרתי.
אז גיליתי שיש כאן כמו מתקן שמטפח ספורטאים צעירים – שקוראים לו "הפנימייה". כמו טיגריס החלטתי שאני נטרף על זה ואני רוצה להיות שם, בקרב כל השחקנים התותחים שקמים ליד המגרש והולכים לישון ליד המגרש.
פניתי לאייל תעוז, מנהל מרכז הטניס. כמובן שהוא אמר בהתחלה "אתה לא ברמה, אתה לא יכול להיות כאן", ואני שיגעתי אותו מהבוקר ועד הלילה, הלכתי לחדר שלו, ובאתי עם אבא שלי ואמרתי "אני רוצה להיות בפנימייה". ייאמר לזכותו שהוא בסוף באמת איפשר לי את הדבר הזה, נתן לי להגשים את החלום הזה.
נכנסתי לגור כאן, גרתי כאן במשך שנתיים, שיחקתי טניס מהבוקר עד הלילה, השתתפתי בתחרויות, באליפויות ישראל, בתחרויות איזוריות, ממש הלכתי אחרי החלום.
אחת התקופות המשמעותיות שלי בחיים זו התקופה בטניס. אני חושב שיש ערך מוסף בלקום בבוקר לאימון בוקר, לעשות ספורט, להזיז את הגוף שלך, להשתפר, יש ערך מוסף בהתמדה, ערך מוסף בשאיפה למצוינות וכל הערכים האלה באו לידי ביטוי ב"האח הגדול", כשהייתי בתוך הבית.
הערכים שמלווים אותי גם במה שאני עושה היום, גם בתחום הרשת החברתית, גם במוסיקה, דברים שלקחתי לעצמי מתוך המקום הזה של ספורטאי צעיר, נער שרוצה להגשים את החלומות שלו.
אני פונה אליכם, כל מי שאוהב אותי, כל מי שמעריך את מה שעשיתי בחיים שלי, אני ממליץ לכם לצאת מהבית, מהמסכים, להגיע למגרשים, להחזיק מחבט, להכות כדור, להזיז את הגוף שלכם. גם אם לא תהיו שחקנים גדולים, הרווחתם את הבריאות, את הספורט, שזה מעבר לכל.
אני שמח להיות כאן, חזרתי למגרש, שיחקתי קצת עם טיילור, פגשתי את אייל, פגשתי את המאמנים שלי, אין יותר מרגש מזה. אני קורא לכם להגיע למגרשים, בכל המרכזים, בכל ישראל ובמיוחד במרכז בו גדלתי, המרכז הכי טוב – המרכז לטניס בישראל ברמת השרון.
אוהב אתכם,
בן זיני