משחק הטניס נולד באנגליה בשנת 1859 ומאז התפשט לכל ארצות העולם, כולל ישראל כמובן, כאשר חוקיו הם בינלאומיים. הטורנירים הגדולים בעולם הטניס נקראים "גראנד סלאם" (או "מייג'ורס") ומתקיימים באוסטרליה (מלבורן), צרפת (פאריס – הרולאן גארוס), אנגליה (לונדון – ווימבלדון) וארה"ב (ניו יורק – פלאשינג מדו).
המטרה הבסיסית של כל משחק טניס היא לנצח בנקודות בעזרת העברת הכדור מעבר לרשת, כך שינחת בשטח של היריב בצורה שתמנע ממנו להשיב חבטה.
בכל פעם שהיריב לא מסוגל להעביר את הכדור בחזרה לצד השני או חובט מחוץ לגבולות המגרש, מקבל השחקן השני נקודה.
מגרש הטניס הינו מלבני ושטוח עם רשת באמצעו.
- במשחקי יחידים, אורך המגרש הוא 23.77 מטרים ורוחבו 8.23 מטרים.
- במשחקי זוגות, הרוחב הוא 10.977 מטרים. המימדים החוקיים הם חובה, ואין לחרוג מהם.
קיימים מספר סוגי מגרשים, או יותר נכון "משטחים", עליהם משחקים טניס בעולם: משטח דשא (למשל – ווימבלדון), משטח חימר (נחשב ל"מגרש איטי") או משטח קשה (נפוץ בישראל).
במשחקי יחידים (סינגלס), ניצב שחקן אחד בכל צד של המגרש ובמשחקי זוגות (דאבלס) ניצבים שניים בכל צד.
בכל מגרש טניס יש קו בסיס (בייס-ליין) מאחור, אזורי הגשה (סרוויס) בהם חייב כדור ההגשה לנחות, ושני קווים בכל צד – ליחידים ולזוגות.
הקו הפנימי משמש למשחקי יחידים (סינגלס). הקו החיצוני משמש למשחקי זוגות (קאפלז).
שיטת הניקוד בטניס
בכל משחקון טניס, נדרש השחקן להשיג ארבע נקודות. הנקודה הראשונה נספרת 15, השנייה 30, השלישית 40 והאחרונה היא נקודת ההכרעה שמסיימת את המשחקון.
אם שני השחקנים מגיעים לתוצאה 40:40 במשחקון, מדובר על שוויון. במצב זה אחד השחקנים צריך לנצח בפער של 2 נקודות רצופות.
כאשר השחקן המוביל משיג את הנקודה הראשונה מבין השתיים, מצב זה נקרא "יתרון" (אדוונטג', בלעז).
ניצחון במערכות טניס
כדי לנצח במשחק הטניס כולו, החוק קובע שיש לנצח במספר מערכות (סטים).
במשחקי טניס נשים, מדובר במערכה הטובה ביותר משלוש מערכות (ז"א על השחקנית לנצח 0:2 או 1:2).
במשחקי טניס גברים, זה תלוי בסוג הטורניר – הטוב משלוש (ניצחון 0:2 או 1:2) או הטוב מחמש (ניצחון 0:3, 1:3, או 2:3). המנצח במערכה הוא הראשון שמגיע ל-6 משחקונים, אך הוא חייב להיות ביתרון של 2 משחקונים לפחות.
אם התוצאה במערכה היא 5:5 נדרשת תוצאה של 5:7 על מנת לנצח. אם המערכה מגיעה לשוויון 6:6 יתנהל משחקון של "שובר שוויון" (טיי-ברייק), עם ספירה רגילה (1, 2, 3) כאשר המנצח הוא הראשון שמגיע ל-7 נקודות – ושוב, חייב להיות הפרש של שתי נקודות על מנת לנצח כחוק.
כללי משחק טניס – בנקודות
• כל משחק טניס נפתח בהגרלה כדי לקבוע מי מגיש ראשון ומאיזה צד של המגרש הוא יגיש.
• בכל הגשה ("סרב"), חובט השחקן מצד אחר של קו הבסיס, לסירוגין. אסור למגיש לדרוך על קו הבסיס לפני ביצוע החבטה.
• אם המגיש אינו מצליח להנחית את הכדור באזור ההגשה, הוא מקבל הזדמנות להגשה שנייה. אם הוא נכשל גם בהגשה הנוספת (דאבל פולט), יריבו למשחק יזכה בנקודה.
• אם המגיש פוגע ברשת והכדור נוחת באזור ההגשה, הוא זכאי להגשה נוספת ללא איבוד נקודה. במקרה שבו הכדור פוגע ברשת אך לא פוגע באזור ההגשה, יאבד המגיש את ההגשה.
• השחקן שמקבל את הגשת היריב רשאי לעמוד בכל מקום שיחפוץ במגרש כדי לחבוט בחזרה, אך אם יחבוט בכדור בלי שקפץ פעם אחת בצד המגרש שלו, הוא יאבד נקודה.
• לאחר ההגשה הראשונית, אין הגבלה על כמות החבטות במהלך משחקון טניס.
• אם שחקן נוגע ברשת או מפריע ליריבו – הוא יאבד את הנקודה.